החלטה בתיק ת"ט 11792-07-11

1.         זוהי התנגדות לביצוע שטר.

בתצהיר התומך בהתנגדות טען המבקש כי לאור קבלת התראה מב"כ המשיבה הפקיד הוא לחשבון המשיבה ביום 14/03/2011 את סכום השיק וזאת מתוך הלחץ שהופעל עליו.

2.         לטענת המבקש, החוב נבע מסכסוך בין בנו המאומץ לבין מר אגמי יוסי אשר הילך אימים על המבקש לבצע את התשלומים וככל שהיה קשר עסקי הרי זה התנהל בין המשיבה לבין הבן המאומץ של המבקש אשר שוהה מזה תקופה ארוכה בחו"ל.

3.         הצדדים זומנו בפני לשמיעת ההתנגדות ובמהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו.

            המצהיר טען שהשיקים נשוא התיק הגיעו למשיבה כתוצאה מחוב של בנו המאומץ שעשה כמה עסקאות וברח לחו"ל.

            באותה תקופה הרבה אנשים פנו באיומים נגד המבקש ואשתו כדי שאלה ישלמו את החובות של בנם המאומץ ובין היתר הגיע מנהל המשיבה והפעיל לחץ על המבקש שכתוצאה ממנו מסר לו האחרון שיקים.

4.         לטענת המצהיר הוא שילם הרבה כספים ולבסוף החליט לפנות לעורך דין אשר התקשר למשיבה וזו הבטיחה להסתפק במה שכבר שולם, כן היא הבטיחה להחזיר את יתרת השיקים למבקש. אלא מה, סיכום זה הופר והמשיבה סירבה להחזיר את השיקים וטענה כי קיימים עוד חובות.

            המבקש נתבקש להבהיר מדוע הוא לא פנה למשטרה לנוכח האיומים הרבים והחמורים שהופנו כלפיו וכלפי אשתו וכך הוא ענה: " אני גר במושב, לא צעיר, יש לי משפחה וילדים. לא מתעסק בנושא תביעות זה רחוק ממני. אני די ישר, עובד כמו שצריך, לא מתעסק בשוק. אני רוצה שקט אפור, לא מתעסק בהמרות שיקים ולא בהלוואות. נפל עליי רעם ביום בהיר כאשר בני ברח...", ראה עמוד 5 משורה 29 עד עמוד 6 שורה 3.

            בפני המצהיר הוצג מסמך מש/1 והוא אישר חתימתו עליו אך טען שהמסמך נחתם באותו יום של "הלחץ".

4.         שני הצדדים סיכמו את טענותיהם כאשר המבקש מבקש לתת לו רשות להתגונן בטענה שהשיקים שמהשיבה מחזיקה בהם ניתנו ללא תמורה וב"כ המבקש מתאר את סיפור הלחץ והאיומים בסיכומיו בפרוטרוט ומאידך ב"כ המשיבה בסיכומיו טוען כי המבקש הודה בחקירתו בפני בית המשפט כי אכן מסר את השיקים למשיבה וכי חתימתו מתנוססת על השיקים והוא ביקש לדחות את ההתנגדות.

5.         הלכה ידועה היא כי די לו למבקש להצביע על הגנה לכאורה נגד התביעה כדי שבית משפט ייעתר לבקשתו למתן רשות להתגונן. על בית המשפט לברר אם יש בטענותיו של המבקש, אם תוכחנה במשפט, כדי לשמש הגנה בפני התביעה.

            ראה לעניין זה ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית, פסקי דין פד מב(1), 721,722.

            במקרה שבפנינו מועלית טענה של כשלון תמורה מלא וזו היא טענה קלאסית המזכה במתן רשות להתגונן בהתקיים תנאים מסוימים, אלא מה, במקרה זה נטען לאיומים בלי גיבוי של תלונה במשטרה כשההסבר שנתן המבקש שהוא כביכול מחפש שקט אינה משביעת רצון כי מי שטוען לאיומים או סחיטה באיומים עליו להצביע בצורה כפולה ומכופלת על איומים אלה ומה קל יותר מאשר לפנות למשטרה.

            הטענה הזו של איומים מחלישה את הגנת הנתבע בדבר כישלון תמורה והופכת את ההגנה לדחוקה, שההעתרות לה טעונה חיוב בהפקדת עירבון.

6.         סוף דבר, אני נותן למבקש רשות להתגונן בתנאי שהוא יפקיד בתיק זה עירבון על סך 2,500 ש"ח וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלתו העתק החלטה זו, שאם לא כן ההתנגדות תידחה מאליה והנתבע יישא בהוצאות בקשה זו בסך של 850 ש"ח.

שני הצדדים יתאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדיר דין מהיר, באופן מקביל, בתוך 45 יום ממועד ביצוע ההפקדה. לאחר ביצוע ההתאמה תפתח המזכירות תיק זה סדר דין מהיר בהתאם.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ב, 08 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: